בהשכלה הגבוהה, פונים שעברו אבחון מבוסס מת"ל לאחר גיל 18, האבחון יהיה תקף לכל החיים, ואין מקום לדרוש מהם אבחון חוזר לצורך הערכת זכאות לקבלת התאמות בדרכי היבחנות במוסדות להשכלה גבוהה. פונה שעבר אבחון מבוסס מת"ל אחרי גיל 18 המבקש מיוזמתו לבצע אבחון חוזר שלוש שנים ומעלה לאחר האבחון הראשון – ההחלטה בנוגע לביצוע אבחון חוזר נתונה לשיקול דעתו של מרכז האבחון בהתאם למאפייני הבקשה. בכל מקרה, לא ניתן להיבחן שנית באבחון מבוסס מת"ל ב-3 השנים הראשונות לאחר האבחון המקורי. העקרון המנחה כאן הוא העדר הרכיב ההתפתחותי בבגרות: בעוד אצל ילדים קיים שוני בביטוי הלקות בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, הרי בבגרות לא צפוי שוני על רקע התפתחותי, אלא האבחנה מתייצבת. אמנם ביטוייה התפקודיים ימשיכו להשתנות לפי נסיבות ודרישות החיים, אולם האבחנה הבסיסית אמורה להיוותר בעינה.

השאלה הראשונה שיש לשאול היא מה מטרת האבחון. לשם הכנת תכנית עבודה לתלמיד מתקשה אבחון דידקטי עדיף. כאשר יש צורך באבחנה מבדלת כשעולה ספק לגבי מצב רגשי כגורם לקושי לימודי, אבחון פסיכולוגי עדיף וניתן לשלב עמו גם אבחון דידקטי באם רוצים לבחון את תפקודי הלמידה של התלמיד בנוסף למצבו הרגשי. אם מטרת האבחון היא אף לקבל שעות שילוב בתוך בית הספר, לרוב נדרש אבחון פסיכו- דידקטי. בגילאי התיכון סוג האבחון תלוי גם בצורך בהתאמות מסוימות. בנושא התאמות ברמה 1 או 2 (כמו דף נוסחאות מורחב, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת טופס הבחינה ועוד) מספיק אבחון דידקטי. להתאמות ברמה 3 (למשל בחינה בעל-פה, מבחן מותאם ועוד) יש צורך באבחון פסיכו-דידקטי. חשוב לציין כי בהשכלה הגבוהה האבחונים הנם דידקטיים בלבד (אבחון תפקודי למידה) ואין צורך בחלק הפסיכולוג.

במקרים בהם קיימות לקויות למידה המשפיעות על יכולת הכתיב, בדרך כלל ניתנות המלצות לפטור משגיאות כתיב במבחנים (אם הממצאים מצדיקים זאת). לא מומלץ כלל לפטור את התלמיד מהכתבות ומבחני כתיב, אך ניתן להקל עליו. אחת הדרכים להקל על התלמיד היא באמצעות צמצום רשימת המילים והמשפטים שהוא מתבקש לכתוב, דבר שוודאי יקל על עומס הלמידה ויאפשר לו ללמוד באופן טוב ויעיל יותר ולהגיע להישגים טובים יותר. לא מומלץ לוותר כלל על למידת עקרונות האיות, שכן למידת האיות, מעבר לכך שהיא מקדמת את הילד בתחום ספציפי זה, תורמת גם להעשרת השפה (ידע לגבי משפחות מילים, בניינים, שורשים ועוד) וכן תורמת ליכולת הבקרה של התלמיד. יש לזכור שפטור מהכתבות ומלמידה להכתבות אינו מסייע לתלמיד, אינו מקדם אותו ועלול לפגוע ביכולתו להתמודד עם אתגרים עתידיים.

לא מומלץ לבצע אבחון לפני סוף כיתה ב', שכן רק אז הילד עובר שנה של הוראה רשמית בתחום הקריאה והכתיבה. בכל מקרה, ברגע שרואים כי הילד נתקל בקשיים מומלץ ראשית לנסות לטפל בהם דרך הוראה מותאמת בבית הספר ובבית, ולאחר תקופה שבה רואים את מידת ההתקדמות שלו, נערכות גם התייעצויות עם הצוות המקצועי ומחליטים אם כדאי לבצע אבחון או לא. למה כדאי לשים לב בפנייה למאבחן דידקטי: 1. המאבחן משקיע בזמן האינטייק תוך היכרות מעמיקה עם רקע התלמיד/טיפולים קודמים/דיווחי מורים וכדומה. 2. המאבחן בקיא ברפורמות ובתוכניות ללקויי למידה בתוך משרד החינוך. 3. ממצאי האבחון ניתנים להורים בשיחת סיכום מעמיקה.

כיום האבחון הקביל (קביל לשם הגשת בקשה להיבחנות בתנאים מותאמים) בכל המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י המל"ג וכן בכמה מוסדות אחרים, הוא האבחון הממוחשב מת"ל (מערכת לאבחון תפקודי למידה), המתאים לסטודנטים עד גיל 35. כלי אבחון זה פותח על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה וניתן לבצעו במרכזי אבחון באוניברסיטאות ומכללות (על אבחון המת"ל ועל המכונים בהם ניתן לבצעו ניתן לקרוא כאן>> ) באם סטודנט ביצע אבחון מת"ל במרכז מסוים, הוא יכול לגשת עם דוח האבחון למרכז התמיכה במוסד לימודיו, שם יעיינו בדו"ח האבחון, יסייעו בבניית תכנית תמיכה על פי ממצאי האבחון והמלצותיו וישקלו את מתן ההתאמות המומלצות בדוח. בצד אבחון המת"ל, ישנם מוסדות המקבלים גם אבחונים ממקורות אחרים נוספים, כגון: אבחונים שפותחו על ידי מרכז האבחון עצמו ומיועדים לסטודנטים הלומדים בו; אבחונים של בעלי תואר שני בלקויות למידה; אבחונים דידקטיים או פסיכו-דידקטיים שתוקפם לא פג עדיין (שלא עברו שש שנים מביצועם). יחד עם זאת, קבלת דוחות אבחון ממקורות נוספים שאינם מת"ל נתונה לשיקול כל מוסד ומוסד ויש לברר במוסד הלימוד מהם האבחונים הקבילים בו לפני ביצוע האבחון.

באופן עקרוני, כל אבחון דידקטי (בגילאי ביה"ס היסודי, חטיבת הביניים והתיכון) כולל הערכה של מתמטיקה כחלק אינטגראלי מהאבחון, על מנת לבחון קשיים בתחום זה. באבחון מתמטיקה נבדק תפקודו של התלמיד בתחום בהתאם לרמת כיתתו, אך נבדקים גם תפקודי חשבון בסיסיים, כהבנה סדרתית וכמותית של מערכת המספרים, מבנה עשורי, שליפת עובדות חישוב ועוד. בנוסף, נבדקים תכני ידע נוספים כהנדסה, שברים, בעיות מילוליות ועוד. במידה ומעוניינים באבחון לשם בניית תכנית התערבות מפורטת במתמטיקה דווקא, ניתן לבצע אבחון דינמי ספציפי במתמטיקה (למשל, עפ"י ערכת "אח"ד מי יודע" של ד"ר מרים בן-יהודה). אבחון כזה הוא ממושך להעברה ולכתיבה, ומבוסס פחות על נורמות כמותיות להשוואה (ציוני תקן), ויותר על תיאור איכותני של תגובה לתיווך (עפ"י מודל האבחון הדינמי של פרופ' פויירשטיין).

באופן עקרוני, קיימים מקרים בהם משרד החינוך אישר התאמות של דף נוסחאות מורחב במתמטיקה גם ללא בחינת התחום המתמטי באבחון. המלצה שכזו יכולה להיכתב על סמך קשיים בזיכרון או בעיות ארגון חריפות. עם זאת, לא מומלץ לוותר על בחינת התחום המתמטי, במיוחד כאשר קיימים קשיים בתחום. מיפוי הקשיים במתמטיקה וסיווגם ככאלו הנגרמים מלקות מתמטית או מקשיים אחרים בתחומי הקשב, השפה או התפיסה המרחבית יכולים לתרום רבות להבנת דרכי ההוראה המתאימות לתלמיד. אבחון במתמטיקה יסייע בהתאמת דרכי ההוראה לתלמיד ויספק למורה למתמטיקה או למורה להוראה מותאמת מידע חשוב לגבי הדרך בה התלמיד יכול ללמוד או להתמודד עם תכנים מתמטיים. חשוב לזכור, כיום לא קיימות התאמות רבות שיכולות לסייע לתלמידים עם לקויות מתמטיות. גם דף הנוסחאות המורחב לא יכול לסייע לתלמיד שאינו יודע להתאים נוסחה למשוואה או להשתמש בה ביעילות ולכן במתמטיקה (כמו בשאר התחומים) הדגש הוא על הטיפול הנכון שיבנה בעזרת אבחון מקיף ואילו ההתאמות, מהוות מעין "השלמה" ולרוב כוחן מוגבל כשהן עומדות בפני עצמן. גם בהשכלה הגבוהה, יש צורך לפחות להערכה מינימלית של התחום המתמטי (מעבר למבוצע באבחון המת"ל) כדי לקבל החלטות לגבי התאמות. ואכן, לרוב בדיקה של תפקודים כמותיים היא חלק מובנה מהאבחון.

לא קיימת התאמה רשמית שכזו, אך באבחוני חשבון בהם נמצא קושי משמעותי בהבנת מהות הכפל, למידת לוח הכפל וזכירתו, ניתן להמליץ לאפשר לילד להיכנס עם לוח הכפל לכיתה. עם זאת, הדבר חייב להיות מלווה בתכנית התערבות מקיפה בתחום זה. האפשרות להיכנס למבחן עם לוח הכפל היא רלוונטית עד לחטיבת הביניים; כבר בחטיבה התלמידים יכולים ואף מתבקשים להיעזר במחשבון (מדעי) בשיעורים ובמבחנים. לכן לקראת החטיבה מומלץ להכין את הילד לעבודה עם מחשבון, ללמדו כיצד להיעזר במחשבון בתבונה בצורה שמאפשרת לו בקרה על תוצריו וכן למידה של פרוצדורות חדשות ללא הישענות על מחשבון לפתרון הפרוצדורות, אלא רק לשליפה של עובדות חישוב בסיסיות. ניתן לשקול לאחר התייעצות עם המורה והמטפל לאפשר לו עבודה עם מחשבון בשיעורי חשבון כבר בכיתה ו'.

יש מספר דברים שכדאי לברר לפני שמבצעים אבחון: האם האיטיות היא רק בתחום זה? מתי החלה? מתואר גם לחץ במקצוע החשבון. בשלב ראשון, הייתי מתחילה דווקא מהוראה מותאמת בתחום החשבון, שתתן מענה לאיטיות ותאפשר חוויה נעימה סביב החשבון. בתהליך כזה, מתבצעת הערכת מצב אחת לתקופה, במסגרתה ניתן לעדכן ולהתאים את ההחלטות שהתקבלו. כחלק ממערך זה, ניתן יהיה להחליט גם לגבי הצורך באבחון ואילו היבטים יש לבחון במסגרתו.

באופן עקרוני, כל אבחון דידקטי (בגילאי חטיבת הביניים והתיכון) כולל הערכה של אנגלית על מנת לבחון קשיים בתחום זה. בביה"ס היסודי בחינת תחום האנגלית תלויה בגיל התלמיד ובמספר השנים שהוא לומד את המקצוע. אבחון באנגלית כולל הערכת אוצר המילים של התלמיד, הערכת יכולות הקריאה הטכנית של צירופים, מילים וטקסטים, הערכת הבנת הנקרא והבנת הנשמע וההבדלים ביניהן, בחינת יכולת האיות, בדיקת זיהוי ושליפה של שמות האותיות באנגלית ורצף האותיות וכן בחינת יכולות ההבעה בכתב וההבעה בעל-פה של התלמיד.

אישור להקראה ניתן רק על ידי ועדת התאמות מחוזית בסוף כיתה י'. עד אז לא ניתן לתת התאמה של הקראה, אולם ניתן לבחון את הילד בחלק מהמבחנים עם ובלי הקראה, לצורך השוואה ובחינה של נחיצות ההתאמה. בנוסף, ברגע שניתן קטע מראש -מדובר ביצירה קצרה לדברי המורה, ניתן לחזור ולקרוא. גם אם מדובר בילד עם קשיים בקריאה, חשוב לדרבן אותו לתרגל את הקריאה, על מנת לפתח אצלו יכולת למידה עצמאית. קטע קצר, ידוע, שניתן מראש, זהו פתח נפלא לקריאה עצמאית ותרגול נפלא.

במקרה כזה הנכם נדרשים לשלוח מסמכים רלבנטיים (אבחון דידקטי / פסיכולוגי או נוירולוגי מלא) עד שבועיים לפני מועד ההתייצבות לצו הראשון. בנוסף, כאשר בנכם מגיע לצו ראשון יש להגיע עם האבחון או המסמכים שנשלחו. חשוב שהאבחון יבוצע ע"י מאבחן דידקטי מוסמך (בעל תואר שני או מוכר ע"י משרד החינוך) ו/או על ידי פסיכולוג, נוירולוג או פסיכיאטר (תלוי בסוג לקות הלמידה שאובחנה). חשוב לציין שאין קשר בין ההתאמות שהתקבלו בביה"ס לבין ההתאמות בצו הראשון. על פי האבחון שוקלים מחדש אילו התאמות יכולות להיות רלוונטיות למבחני הצו הראשון והן שונות מההתאמות שהוא ודאי קיבל עד כה. מצורף קישור לאתר עם הפרטים וכתובת המייל אליה עליכם לשלוח את האבחון. בהצלחה! <<למידע נוסף

נושא הסיוע לא מוסדר עדיין בצה"ל, ובוודאי לא כאשר מדובר בסיוע ספציפי ללקויות למידה (כמו הוראה מתקנת או אסטרטגיות). עם זאת, בתקופה האחרונה יש מפגשים רבים עם בסיסי ההדרכה השונים על מנת להעלות את המודעות לנושא לקויות למידה. בחלק מהבסיסים כבר מכבדים את ההתאמות שקיבל החייל בהתייצבותו לצו הראשון, אך הדבר משתנה ותלוי בסוג המבחן ובהיכרות של סגל ההוראה וההדרכה עם הנושא. לסיכום, כיום אין סיוע מוסדר, אך יש לציין כי מטרת בסיסי ההדרכה היא שהחייל יסיים את הקורס בהצלחה כך שניתנות תמיכה ועזרה ככל הניתן, אך לא מדובר בסיוע מקצועי מאדם המתמחה בלקויות למידה.

על מנת לקבל התאמות במוסד להשכלה גבוהה עליו לבצע אבחון מת"ל או אבחון אחר המקובל על המוסד בו לומד, שם ייבחנו מחדש תפקודי הלמידה ויישקלו ההתאמות ודרכי הסיוע המתאימות. כמו כן, מומלץ ביותר (אפילו לפני האבחון ובוודאי שאחרי) לגשת למרכז התמיכה בלקויי הלמידה במוסד הרלוונטי ולקבל הכוונה ואסטרטגיות למידה המתאימות לו ומתאימות לתחום הדעת אותו לומד. לגבי הכוונה לתחום לימודים מתאים, ניתן על פי האבחון לנסות ולראות מהם תחומי החוזק והקושי ולתכנן יחד עם מרכז התמיכה תוכנית סיוע מקיפה. אפשרות נוספת היא לפנות לייעוץ תעסוקתי כדי לבחון מה מעניין אותו ומתאים לו.

אופי וכמות הסיוע לסטודנטים עם לקויות למידה משתנים לפי מוסד הלימודים (אוניברסיטאות, מכללות ציבוריות או פרטיות, מכללות להוראה וכו'). בין השירותים שסטודנטים עם לקויות למידה יכולים לקבל ניתן למצוא: קורסי לשון ואנגלית מותאמים, שיעורים פרטיים מסובסדים, חונכות סטודנט-לסטודנט (לימודית / חברתית / אחרת), כרטיסי צילום, ליווי ותמיכה של איש מקצוע (אסטרטגיות למידה, ליווי פרטני סביב התמודדויות שונות העולות בתוך המסגרת האקדמית, תמיכה בתחום התפקודים הניהוליים, ליווי שיקומי – למשל ע"י מרפאה בעיסוק ועוד). סיוע נוסף שניתן בחלק מן המוסדות הינו: השתתפות במכינות וסדנאות קבוצתיות לשיפור כישורי הלמידה, סיוע פרטני/קבוצתי להתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים, סיוע בפניה לביטוח לאומי להכרה בנכות זמנית עקב הפרעת קשב חמורה ועוד. חשוב מאד לפנות למרכז התמיכה במוסד הלימודים ולמצות את ערוצי הסיוע, עוד לפני תקופת הבחינות בה ניתנות ההתאמות.

כן, מומלץ להפנות לקלינאית תקשורת מאובחנים בגילאי בית ספר יסודי כאשר יש קשיים אקדמיים שמקורם בתחום השפה, ובפרט קושי בהבחנה שמיעתית. מומלץ להפנות לקלינאיות בעלות התמחות בגילאי בית הספר. יש מקרים בהן שגיאות על רקע קוליות באות לידי ביטוי רק בכתיבה בעוד ההבחנה השמיעתית תקינה, אך יש צורך לוודא זאת.

דיווחים על ילדים המתקשים להעתיק מהלוח למחברת, ילדים המתקרבים למחברת בכתיבה יתר על המידה וילדים המדווחים על כאבי ראש בעת הקריאה והכתיבה, הנם נפוצים. לעיתים מקור הבעיה בקריאה כלל אינו בלקות למידה והבדיקה הנדרשת היא בדיקת מיקוד ראיה, הכוללת מספר היבטים, ביניהם: היכולת לשנות את הפוקוס במהירות, פיקסציה, תיאום בין שתי העיניים, מעקב עיניים, תנועת עיניים ועוד. את הבדיקה מבצע רופא עיניים או אורטופטיסט (הוא גם המטפל בפזילה ובעין עצלה).

כמומחים ללקויות למידה שאינם רופאים, אין זה מתפקידנו להמליץ על תרופות. תרופות טבעיות ותוספי מזון יכולים להועיל, אך גם להזיק. צריכה מופרזת או לא נכונה שלהם עשויה להוביל לנזק. חשוב מאוד לצרוך אותם בתבונה, תוך התייעצות עם רופא משפחה או תזונאי, זאת במקביל להתייעצות עם נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים התפתחותי המתמחים בתחום הקשב והריכוז והטיפול בהם. מלבד זאת חשוב לזכור כי טיפול תרופתי, טבעי או לא טבעי, אינו יעיל כאשר הוא מתקיים לבדו, וחשוב כי ילווה בתהליכי הוראה מותאמת לטיפול בקשיים הלימודיים ו/או ייעוץ רגשי באם קיימים קשיים בתחום זה.

מבחן מוקסו הוא אחד המבחנים הקיימים לבחינת הפרעת קשב וריכוז, הוא בודק היבטים מסוימים של קשב אך לא את כולם. ציון תקין במבחני קשב לא בהכרח מעיד על אי קיומה של הפרעת קשב. על מנת לקבוע הפרעת קשב וריכוז יש לפנות לאיש מקצוע מתאים, נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים התפתחותי או פסיכולוג, שמלבד מבחן המוקסו יבצע תשאול וריאיון קליני מקיף וכן מספר בדיקות רפואיות. חשוב לערב בחשדותייך ובחששותייך גם את המורה המחנכת, שוודאי מכירה את הילד ואולי מודעת לקשייו. בכל מקרה, מבחן מוקסו נועד לבדוק את תפקודי הקשב ואינו בוחן את קיומם של ליקויי למידה. במידה ואת מעוניינת לברר לגבי לקויות למידה, יש לפנות לאבחון תפקודי למידה (אבחון דידקטי). בו יבחנו תפקודי הקריאה, הכתיבה והחשבון ותפקודים שונים כמו זיכרון, תפיסה חזותית, שליפה ועוד.

צריך ראשית לברר איתו מדוע קשה לו לשבת והאם עמידה במקום למשל תוכל לעזור לו להקשיב טוב יותר. אם הוא מרגיש שעמידה יכולה לסייע, כדאי לדבר עם המחנכת ולבדוק איתה את האפשרות שבנך יעמוד במהלך השיעור, כאשר יחוש צורך. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שפעולה זו תחייב אותו לשבת בסוף הכיתה. בנוסף, ניתן לשוחח עם המורה שתאפשר לו להיות "העוזר" שלה - למשל, לסייע לה במחיקת הלוח, לחלק דפים לשאר התלמידים ועוד. הדבר יאפשר לו להיות פעיל וערני יותר בשיעור ותחושת החשיבות עשויה לתרום גם למוטיבציה ללמידה.

ראשית אם הטיפול התרופתי לא מתאים, יש לחזור לרופא להתאמת סוג/מינון. שנית, מחקרים מראים שהתוצאות הטובות ביותר מתקבלות משילוב של טיפול תרופתי עם התנהגותי (תרפיה / ריפוי בעיסוק / אימון מותאם /הוראה מותאמת). וכיוון שילדינו הם חלק מקונסטלציה משפחתית, מומלץ מאד לפנות גם להדרכת הורים.

יתכן וקיימים קשיים בקשב שבאים לידי ביטוי בכיתה, ופחות מורגשים בבית. יתכן וישנם קשיים אחרים, לימודיים, רגשיים, שנראים כמו קשב, ומקורם אחר. בכל מקרה, ניתן לעשות אבחון קשב אצל נוירולוג או פסיכיאטר דרך קופת החולים, ולשלול קיומה של הפרעת קשב גם מבלי להיכנס להוצאות גבוהות. במידה ושוללים הפרעת קשב, חשוב לברר מה מקור הסימפטומים הנצפים בכיתה, של חוסר קשב.

לגבי אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב וריכוז והפרעה בויסות חושי, המענה המיטבי יהיה על ידי אבחון רב תחומי. הפרעת קשב מאובחנת על ידי רופא מומחה. ויסות חושי הוא מומחיות של מרפאות בעיסוק. קיימות מרפאות בהן עובדים אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, שבאפשרותן לתת מענה. חשוב לציין שלעיתים ההפרעות האלו מגיעות יחד.

בהתייחס לגיל האבחון, אין תשובה חד משמעית גורפת וכל מקרה לגופו. שיקולים כלליים: אבחון בגיל צעיר מאפשר מתן מענה מתאים בשלב מוקדם יותר, מה שימנע תסכול ופערים לימודיים. המחיר הוא תיוג מוקדם. השאלה העיקרית צריכה להיות מידת ההפרעה בחיי היומיום ומידת הצורך בהתערבות כלשהי. ברגע שעולה צורך בהתערבות (תרופתית, התנהגותית, לימודית או שילוב שלהן), יש מקום לברר את המקורות לקושי, במטרה לתת את המענה המתאים ביותר. בכל מקרה, מומלץ להתעדכן בנהלי משרד הבריאות לאבחנה קבילה של הפרעת קשב וריכוז, ולבצע את האבחון אצל רופא מומחה בתחום זה.

בגיל זה (חמש שנים) מומלץ לפנות להתערבות של קלינאית תקשורת לצורך טיפול באופן ההגייה שאת מתארת. ניתן לבצע פנייה למכון להתפתחות הילד לצורך אבחון וטיפול של קלינאית תקשורת. (תשובה זו ניתנה על ידי קלינאית תקשורת).

אמנם כל מקרה לגופו ועל מנת לתת תשובה מהימנה לשאלתך צריך לראות את אופן ההגייה של הילד, עם זאת בגיל 4 שנים החלפה של האותיות השורקות בס' נחשבת בתחום הנורמה ואינה דורשת התערבות, אם קיימים שיבושים נוספים או שמובנות הדיבור הכללית ירודה מומלץ לפנות לאבחון. אם השיבוש נמשך לקראת גיל חמש וחצי שש מומלץ לפנות לאבחון קלינאית תקשורת. (תשובה זו ניתנה על ידי קלינאית תקשורת).

תחילה יש לבדוק מהם השיבושים בהיגוי ואלו שגיאות קיימות באיות. מומלץ אבחון קלינאית תקשורת, אשר עובדת עם ילדים בגיל בית ספר ויכולה לתת מענה גם לשפה הכתובה.

על מנת ללמוד חומר, יש להיות אקטיבי בעיבודו. יש לעבוד, למשל, על סיכום ותמצות שהם אמצעים מילוליים יותר באופיים, העברת המידע לתרשים זרימה או טבלה שהם בעלי אופי חזותי יותר. ניתן גם להכין מפות מושגים המתארות קשרים בין מושגים השייכים לאותו נושא. חשוב לציין שמדובר בתהליכי למידה, וככל מיומנות חדשה, נדרש זמן עד לשליטה מלאה. כמו כן, כדאי להעזר באיש מקצוע על מנת להתנסות באמצעים ושיטות שונים ולמצוא את האפקטיביות ביותר עבורו. אפשר לפעול בכמה כיוונים: 1. ללמוד ולחזור על החומר לאחר כל שיעור, כך שהלמידה למבחן מהווה שיא וסיכום של הלמידה הרציפה. 2. לנסות לבחון מול ביה"ס, כרגע, בשלב חטיבת הביניים, את האפשרות לרווח את הבחינות או לבחון אפשרויות להערכה חלופית, כאמור, בחלק מהמקצועות. 3. לקבל החלטה שלכם, מהם המקצועות בהם מתמקדים כרגע, ואילו מקצועות מקבלים פחות פוקוס. כאמור, הכוונה היא לרכוש מיומנויות, כך שבהמשך, ניתן יהיה ליישם אותן ביעילות ובמהירות רבות יותר וכן לעמוד בקצב הנדרש.

חשוב לנסות להבין מהו המקור לקשיי הזיכרון שאתה מציין. לרוב, הקשיים בזיכרון נובעים מקשיים בשלב הקלט - כאשר צריך לקרוא או להאזין למידע או הוראות, או מעיבוד לא יעיל. למשל, קושי בהבחנה בין עיקר וטפל, אשר מוביל לעתים להתמקדות בהיבטים פחות רלוונטיים. אתה מציין שמדובר בתלמיד בעל אינטליגנציה תקינה, ומכאן שניתן להקנות וללמד אסטרטגיות שיסייעו לייעל את העבודה. כלומר, התהליך יהיה תהליך של זיהוי המקורות לקושי בזיכרון, התנסות והתאמה באסטרטגיות עבודה ולמידה, עד הגעה לאסטרטגיות היעילות יותר. כאמור, מדובר בתהליך. כחלק ממנו, מומלץ להיות בקשר עם הצוות החינוכי ולבחון את האפשרות לבצע התאמות בלמידה היומיומית, דוגמת הפחתת משימות או ריווח של מועדי ההגשה. המטרה היא שבהמשך, יוכל לעמוד בקצב הלמידה המצופה.

בגיל הגן מומלץ לנקוט בגישה משחקית בהקניה ולימוד של אותיות ומספרים, כך ניתן לגייס את הילד ללמידה מתוך הנאה כאשר מתקיים תרגול רב ומשמעותי במהלך המשחק. עדיף להשתמש בתחומי העניין של הילד. לדוגמא ניתן להשתמש במשחקי קלפים (זיכרון, לוטו, רביעיות), משחקי צלילים (מציאת דברים בחדר שמתחילים בצלילי האותיות, חרוזים), משחקי תחושה (שימוש בעזרים שונים כגון בצק, ומרקמים שונים) ועוד. עם זאת, מצופה מילד בגיל זה לשבת ליד שולחן ולהתמקד בפעילות מסוימת לאורך זמנים קצובים וכן מצופה תחילת רכישה של אותיות ומספרים. אם עולים דיווחים על קושי בתחום זה ואם את מתרשמת שיש קושי ברכישת האותיות והמספרים או קושי לשבת ולהתרכז לאורך זמן מומלץ לפנות למכון להתפתחות הילד להערכה או/ו לבקש מהגננת שהילד יעבור הערכה על ידי פסיכולוגית הגן.